קטגוריות
בקצב התעוררות העולם
הבוקר הוא זמן
של מתיחת הנשמה, מקצה נעלם לקצה עולם.
נשימה עמוקה של רוח,
אוויר מזוקק במתק ציוצי הציפורים,
מצמוץ עיניה של השמש.
שב זקוף בתוך עצמך, ראשך משוך מעלה,
אך לא ליבך.
ליבך פועם בקצב התעוררות העולם – חזק אחיזתך בו.
פעימה,
תינוק מעורסל יונק.
פעימה,
לחמנייה מופשרת.
פעימה,
ליטוף אחרון לתמיד.
נשום את הדקות הראשונות של היום,
הלוז טמון בם.
כל כישלונותיך, כל הצלחתך,
חרוטות בראשיתו של הרגע.
והשעון מחכה לך בסבלנות מה,
בכחכוח מחוגים:
"הציפורים עצמן כבר עסוקות." מבליח השעון בשקט מתחת למחוג השניות.
והוא ממתין לך עוד רגע קט, לעוד משיכת עט אחרונה
בשקט הנדיר האחרון של היום.
קטעים נוספים
אמונה מרפרפת
אני עייף מלהאמין בַרַחוקלא מחפש נחמה בעננים, ולא בשמיים,לא מבקש לנתק רגליי מהארץבכדי להרגיש קרוב אל הנעלם.הנעלם סופו להתגלות.בין שריריי, בליבי הסוער ותערובת דמיו,בשפתיי נערה,
האבן הגוללת
וְאֵיךְ תֹּאמַר לְאֵין סוֹף – גְּדַל!לַפָּשׁוּט לְהִתְפַּשֵּׁט.לַטֶּבַע לִהְיוֹת חַי.רַק הָסֵר אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵרהַנַּח לָרָעַשׁ בִּמְקוֹמוֹ.וַדַּאי יִזְרֹם הָאֱלֹהִים בְּגוּפְךָ,כְּשֶׁתַּרְפֶּה אֲחִיזָתְךָ בּוֹ.וְאַף לֹא לִבְּךָ הֶעָמוּס,וְאֶבֶן