מחר

מחר,
מחר,
מחר אתחיל לסדר את חיי,
מחר אתחיל לכתוב,
מחר אתחיל לעשות כושר.
היום עוד העבודה רבה
לא הספקתי להתיש את עצמי מספיק.
מחר,
מחר,
מחר אתחיל לאהוב, באמת.
מחר אנשום, עמוק
היום עוד יש זעם לפרוק,
אדרנלין שלא בא אל סיפוקו.
מחר אתבונן בילדיי ואשמע מה הם באמת צריכים
היום יש זמן רק לפסטה וטיטולים. זה מספיק,
להיום,
‏מחר אקשיב גם ללב.
‏מחר גם אשמע מה יש לַך להגיד
‏בישיבַה
‏עם כוס תה חמה.
‏היום יש לי עוד משימות לסמן,
‏אפליקציות לעדכן,
‏‏מחשבות טורדניות קטנטנות שזקוקות לי יותר.
‏אתם מבינים, אהוביי
‏ים של זוטות, בו אני שוקע
‏דורש את כל כולי,
‏מחר,
מקסימום מחרתיים
אלמד לשחות.