אני כותב כאשר יש לי השראה, ואני דואג לכך שתהיה לי השראה בכל בוקר בשעה תשע
מפגשי הכתיבה והסדנאות עוסקים בהעצמת ההשראה ובגילוי שערים חדשים לכתוב מהם.
נתבונן מה מתחולל בתוכנו בזמן הכתיבה ומתוך כך נלמד לשכלל את הרוח שבנו, ולבטא אותה בכתב בצורה האותנטית והמלוטשת ביותר.
דמויות מעוררות השראה כמו הרב קוק, לאונרד כהן, וג.ר.ר טולקין ילוו אותנו במסע לגילוי העוצמה הפנימית שבכתיבה.
נפתח כלים מעשיים לכתיבה יצירתית, טבעית, זורמת ומדויקת.
נעסוק בתרגילי כתיבה ייחודיים ועמוקים, ניגע קצת בעבודת הנפש ונחצוב בארות חדשים לדלות מהם חומרי גלם לכתיבה עוצמתית ונוגעת.
המפגשים מתאימים ליוצרים המבקשים לרענן את כתיבתם, לדייק אותה, להעצים אותה, לאלו המבקשים יותר שליטה והכרה בתהליך הכתיבה ומעוניינים לרכוש כלים ממשיים לחיזוק ההשראה ולבקיעת מחסומי כתיבה.
המפגשים עוסק במהות היצירה ולכן הם מיועדים לכותבים וכותבות מכל הרמות, כותבים מתחילים וכותבים מנוסים ומכל הסוגים; פרוזה, שירה, מחזאות, תסריטאות, כתיבה שיווקית ועוד.
היוצרים והיוצרות מוזמנים לגלות שערים חדשים להשראה, הבנה עמוקה יותר של המקום ממנו הם יוצרים, ורכישת כלים להתגברות על מחסומים וקשיים ביצירה.
כל מפגש עומד בפני עצמו ובו בעת מחובר לזרם האין סופי של ההשראה.
אני עייף מלהאמין בַרַחוקלא מחפש נחמה בעננים, ולא בשמיים,לא מבקש לנתק רגליי מהארץבכדי להרגיש קרוב אל הנעלם.הנעלם סופו להתגלות.בין שריריי, בליבי הסוער ותערובת דמיו,בשפתיי נערה,
וְאֵיךְ תֹּאמַר לְאֵין סוֹף – גְּדַל!לַפָּשׁוּט לְהִתְפַּשֵּׁט.לַטֶּבַע לִהְיוֹת חַי.רַק הָסֵר אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵרהַנַּח לָרָעַשׁ בִּמְקוֹמוֹ.וַדַּאי יִזְרֹם הָאֱלֹהִים בְּגוּפְךָ,כְּשֶׁתַּרְפֶּה אֲחִיזָתְךָ בּוֹ.וְאַף לֹא לִבְּךָ הֶעָמוּס,וְאֶבֶן
ממרכז בטני יוצא השיר,דחוס ומרוכז.דרוך.אל מעגל הדור המהופנטמעצמו,מתערטל מקיומומתעגל בריקודו –בנסיונו להיות חופשי,עושה קולות של נהר זורם,מאבד עצמו בים. דור חסר פחדכי אחוז בקדושה בעל-כורחו,עומד
רצית לומר לך, בני אהובי שניסיתי באמת להיות שרציתי כל כך להיות אמיתי לא פסל אחד האבות רציתי לכתוב לך שאני מצטער על דמעותייך שלשווא
"סדנת הכתיבה של אמרי הייתה נקודת האור השבועית שלי"
"כָּל שִיר אֲמִיתִי – הוּא נֵס:
הוּא פְּתִיחַת הַשַׁעַר וְהַפְשָׁלַת הַוִּילוֹן:
מַשִּׁיב רֵיחוֹת הַנִּיחוֹח מִן הַשָׂדֶה הָאָבוּד:
מֵאִבֵּי הַנַּחַל וּמִנֶּפֶשׁ הַבְּאֵר וְהקִּילוֹן:
לְשָׁם עָפוֹת צִפֳּרֽים בְּעֵינַיֽם סְגוּרוּת:
כָּנָף לְמַטָה וְכָנָף לָרוֹם…"
אורי צבי גרינברג
המשורר אורי צבי נוגע בנקודה מהותית, ששיר אמיתי, כלומר שנובע ממקור של אמת, הוא נס. כלומר, הופעה של עולם אחר בעולם הזה. זו נקודת ההשראה. שמשהו מעולם פנימי, נסתר, שכביכול אין לו ביטוי על פני השטח, מוצא את ביטויו במילים. במהלך המפגשים נפתח נלמד איך לפתוח את השער הפנימי אל ההשראה.
