היופי בכתיבה השראתית, שאין היא מבקשת ללמד אותנו מה נכון ומה שגוי, מה מיותר ומה ראוי, אלא כשמהּ כן היא - נותנת דרור למה שממילא קיים בתוכנו, וברוב המקרים אף מפתיעה. אמרי פרל, עם כמויות עצומות של אהבת־אדם, סבלנות וסובלנות, הנחה את המפגשים - בראש ובראשונה במתן דוגמה אישית - וכך היה למקור השראה גם לנו, המשתתפים. הוא לא חסך במילה טובה, ואף לא בידע שצבר והעביר לנו. הכול התרחש בגובה העיניים. בכל פעם יצאתי מן המפגשים מועצמת, עם 'טעם של עוד' ובציפייה למפגש הבא. ממליצה בחום, במיוחד למבקשים ללמוד את עצמם.

אמרי פתח לי את הצ'קרות. אחרי שני מפגשים כבר הבנתי שכל אדם חייב סדנת כתיבה בכלל וסדנה שמעשירה את ההשראה בפרט. מכל מפגש לקחתי פרקטיקות מעשיות בשביל לזמן את ההשראה. למדתי לכתוב, אבל לא פחות מכך, למדתי על עצמי.

כמי שהפיקה את סדנאות הכתיבה של אמרי, זכיתי לראות את המבט המואר של משתתפי הסדנה בצאתם ממנה, ולשמוע את הפידבקים של משתתפי הסדנה גם זמן רב לאחר קיומה - כמה השפיעה על התודעה שלהם בתחומים שונים בחייהם. מדהים ומרגש לשמוע ממשתתפים מפרופילים וגילאים כל כך מגוונים, על הערך הרב שקבלו ואת ההודיה על קיום הסדנאות

סדנה מקסימה במובן המילולי של המילה - מילאה אותי בקסם ללא ספק. הסדנה נתנה לי פתח, כלים ורעיונות, לפתוח את כיווני המחשבה ולגעת במקורות השראה

איזה זכות להכיר ולשמוע את המשורר אמרי פרל! הוא מדבר וההסברים שלו זורמים דבש... חוזרים אנו אל השיעור כפרפרים לפרחים צבעוניים בפרק אביבי. הוא פשוט מושך בדרך נעימה עם הדרכה מכוונת לרמה שלנו. יש לאמרי נשמה טובה, עם רוח חיים של בן אדם שחי את התחום של הספרות מבפנים.

סדנת הכתיבה של אמרי הייתה נקודת האור השבועית שלי. באורח פלא, בשעות הבוקר של אמצע השבוע, התכנסה חבורת אנשים מתחלפת, מרקעים שונים ובגילאים שונים, ולשעה תמימה התמסרה לכתיבה.. התחושה הייתה תמיד משוחררת ומאפשרת. סבב הביקורות המקובל התחלף בהנהונים שקטים ובהקשבה כנה. התרגילים חיברו בין הכתיבה לבין רעיונות רוחניים מרתקים, והעבודה על טכניקה השתלבה בעיסוק במהות. הציטוט של פטר דה פרנס שהתנוסס בראש כל דף שקיבלנו, ממחיש את המשימה (היומרנית כמעט) שאמרי לקח על עצמו ושהצליחה להתגשם בכל מפגש ומפגש: "אני כותב רק כאשר יש לי השראה ואני דואג שתהיה לי השראה בכל בוקר בתשע בבוקר". בשעה אחת עשרה קראנו להשראה והיא הגיעה. לא חשבתי שאכתוב השנה, אחרי לימודי כתיבה שונים במשך שנים, ואחרי הפסקה שהאמנתי שנכפתה עליי ממעיינות ההשראה המתרוקנים, מצאתי את עצמי כותבת בשצף, בהנאה, בקשיבות ובאמונה. גיליתי שוב את כוחה של הכתיבה. סדנא כזו אינה מובנת מאליה, הזמנה פתוחה לכל אחד ואחת - כותבים משופשים וכאלה שלא כתבו מימיהם - לבוא ולהיות הם עצמם, לשמוע ולהשמיע, לכתוב את קולם.