קטגוריות
ספינה בענן
רצית לומר לך, בני אהובי
שניסיתי באמת להיות
שרציתי כל כך להיות אמיתי
לא פסל אחד האבות
רציתי לכתוב לך שאני מצטער
על דמעותייך שלשווא הן נופלות
כל בוקר קורא לך גיבור ונמר
ואני זה ששכחתי לבכות
וכמוך חלמתי לעוף בענן
והפכתי שולחן לספינה
וטופפתי בגשם במגף ובבוץ
ובקצה הלשון טיפה ראשונה
לא חלמתי שאסגור בתריסים את החדר
שאדפוק באגרוף בשולחן, בספינה
שאשים אותך, עמוק בתוך העדר
שאחסום בגופי טיפה ראשונה
זה מסע של חיים
בו בחרנו ביחד
ונשבעו יחדיו בשמיים מאז
ועכשיו פה זועק לאותם השמיים
שלא אשכח את עצמי
ואביט בליבך
ואתן לך חופש להיות עצמך.
ואם תשבע שכך לא תהיה
דע, שגם אני נשבעתי, בעודי על ספינה בענן,
ועכשיו אני מתוודה.
קטעים נוספים
אמונה מרפרפת
אני עייף מלהאמין בַרַחוקלא מחפש נחמה בעננים, ולא בשמיים,לא מבקש לנתק רגליי מהארץבכדי להרגיש קרוב אל הנעלם.הנעלם סופו להתגלות.בין שריריי, בליבי הסוער ותערובת דמיו,בשפתיי נערה,
האבן הגוללת
וְאֵיךְ תֹּאמַר לְאֵין סוֹף – גְּדַל!לַפָּשׁוּט לְהִתְפַּשֵּׁט.לַטֶּבַע לִהְיוֹת חַי.רַק הָסֵר אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵרהַנַּח לָרָעַשׁ בִּמְקוֹמוֹ.וַדַּאי יִזְרֹם הָאֱלֹהִים בְּגוּפְךָ,כְּשֶׁתַּרְפֶּה אֲחִיזָתְךָ בּוֹ.וְאַף לֹא לִבְּךָ הֶעָמוּס,וְאֶבֶן