רעם מתגלגל

ממרכז בטני יוצא השיר,
דחוס ומרוכז.
דרוך.
אל מעגל הדור המהופנט
מעצמו,
מתערטל מקיומו
מתעגל בריקודו –
בנסיונו להיות חופשי,
עושה קולות של נהר זורם,
מאבד עצמו בים.

דור חסר פחד
כי אחוז בקדושה בעל-כורחו,
עומד על אדמתו שכבש
באלפיים שנות כיסוף.
לא יוכל להתכחש עוד.

גם בעודו בים, חבוק בטיפות זרות
שירי עמים נזרקים מגרונו בשיכרון.
אך ייעודו לופת בו ביד נעלמה.

זה השיר העולה מיושר בטני
בהביטי בתלתלי תלתלים של אחיי ואחיותיי
במעגל שירה מנומש.
התשמעו את השיר מבעד לרמות הדציבל?

התשמעו זעקת המוכיח מהר הכרמל?
הקשיבו!
מתוך זעקת התוך,
מלשד החיסרון הממוסך,
חרוך מעשן ואפליקציות.
הקשיבו!
מתוך הרעש האין סופי המרצד בין רקות מעולפות.
הקשיבו!
מתוך השקר בתנועת הגוף המבקש להשתחרר מעצמו
ומטיפות-ים שדבקו בבשרו.
הקשיבו מתוך ליבי הפועם בדמכם,
הקשיבו לאבותיכם המושכים באוזניכם.
הקשיבו מתוך הלהט המרוסק –
כוכב נופל מרצון נאצל אל גוף מתפתל.
הקשיבו עמוק לקול רעם מתגלגל,
הקשיבו כי הוא שר למענכם – הדור הגואל.