לאונרד כהן (21 בספטמבר 1934 – 7 בנובמבר 2016) הוא אחד מחשובי היוצרים של המאה הקודמת. הוא חיבר מאות שירים, וכמה ספרים. היכולת שלו להיות כנה מאוד, אותנטי בביטוי תחושותיו העמוקות ואם זאת לעשות זאת בפיוטיות רבה ובשפה עשירה, היא הדבר שהרשים אותי ביותר.

במפגש נתחקה בעיקר אחר היכולת הזאת. נביא מספר שירים אשר חלקם מבטאים עמידה ישירה וכנה של כהן מול האלוהים. אני מציין שכהן היה כמובן יהודי, אך לא שומר מצוות. הוא היה מחובר למסורת דרך סבו ואף ביקר בישראל כמה פעמים והיה קשור לארץ. (במלחמת יום הכיפורים הוא עשה סיבוב הופעות לחיילים בגזרות השונות).
העמדה הזו שלו, הנוכחות מול האין סוף בלי המחויבות לדת, והנפש העזה וה"סוררת" בתוך אווירת שנות ה-70 בעיקר בקרב יוצרים ומוזיקאים, יחד עם קריאה פנימית מוסרית לטוב, ורצון לשרת את האל, יצרו מתח עז שיצר בסופו של דבר טקסטים חזקים מאוד.