אורי צבי גרינברג (אצ"ג)  1896 – 1981 היה מגדולי המשוררים האקספרסיוניסטים בשירה העברית בכל הזמנים. חתן פרס ישראל לספרות יפה, ופרס ביאליק לספרות יפה.
הוא גדל בגליציה, לעתיד פולין, וכתב שירים ביידיש ועברית. היה בן של אדמו"ר ויועד למעשה להיות ממשיכו. הוא התגייס לצבא האוסטרו הונגרי במלחמת העולם הראשונה ובא עבר שינוי מהותי,
אורי צבי כתב רבות על השואה, בקובץ "רחובות הנהר" בעיקר ובקבצים נוספים. בנוסף חש עצמו מעין נביא אשר מלבד חזיונותיו על יהודים הנשרפים ונחנקים באלפיהם, עוד בשנות העשרים, גם הוכיח ודרש מהעם להיות עם עברי מלא גבורה ותוקף, לממש את תפקידו החומרי והרוחני.

במפגש ניגע בכאב, הפרטי, הלאומי, ניגע בתשוקות הלאומיות, הפרטיות, נראה איך הכוחות הללו מזינים אלו את אלו, מאפשרים אלו את אלו. נקרא כמה שירים, קטעי יומן וזעקות נבואיות, ומתוכם נקבל השראה לצורה שבה אנו, כל אחד ואחת מאיתנו, יכולים לקחת את הכאב למקום של גדילה ויצירה.